יוצרים ערים חכמות בישראל - מידע ודאטה בקבלת החלטות

ניצולי שואה בשנות ה – 50 התקבלו במדינת ישראל עם דיעות קדומות

זיכרון השואה עבר שינויים רבים. בשנות החמישים עמדה מדינת ישראל בפני האתגר של שילוב ניצולי שואה שעלו לארץ. הממשלה הקימה מוסדות ותכניות מיוחדות כדי לסייע לניצולים אלה, כולל פרויקטי דיור, הכשרה מקצועית ושירותי בריאות. עם זאת, תהליך ההטמעה לא תמיד היה קל, וניצולים רבים נאבקו בטראומה פיזית ונפשית, כמו גם באובדן המשפחה והקהילה. חלקם גם התמודדו עם אפליה ודעות קדומות מצד ישראלים אחרים שראו בהם חלשים או פגומים. למרות האתגרים הללו, ניצולי שואה רבים הצליחו לשקם את חייהם בישראל ולתרום תרומה משמעותית לפיתוח המדינה.

 

העריצו את היהודים שלחמו נגד הנאצים

ניצולי שואה שהשתתפו בתנועות התנגדות פרטיזניות או במרד גטו ורשה נתקלו בתחילה בספקנות ואף בעוינות מצד כמה ישראלים שראו בהם "לוחמי גטו" או "פרטיזנים" ולא כחיילים שלחמו למען ארצם. חלק מהישראלים חשו שניצולים אלה לא נטמעו במלואם בחברה הישראלית וכי חוויותיהם אינן רלוונטיות למדינה החדשה. עם זאת, עם הזמן, היחס כלפי הניצולים הללו החל להשתנות, והם זכו יותר ויותר להכרה ולכבוד על גבורתם והקרבתם. בשנות ה-50 וה-60, ניצולים רבים ממרד גטו ורשה ותנועות פרטיזניות זכו לקצבאות והטבות מיוחדות מממשלת ישראל, ותרומתם למאבק לעצמאות יהודית נחגגה בטקסים ואזכרות פומביים. כיום, ניצולים אלו נחשבים כגיבורים וסמלים של התנגדות וחוסן יהודים, וסיפוריהם הם חלק חשוב מהזהות הלאומית הישראלית ומהנצחת השואה. מוזיאונים ואנדרטאות רבות בארץ ובעולם מציגות תערוכות ותכניות המוקדשות לחוויותיהם ולתרומותיהם.

משפט אייכמן נקודת מפנה ביחס לניצולי שואה והיום הם מכונים שורדי השואה

משפט אייכמן, שהתקיים ב-1961 בירושלים, היווה נקודת מפנה משמעותית ביחס לניצולי השואה בישראל. המשפט העלה את זוועות השואה לקדמת התודעה הציבורית וסיפק לניצולים במה לחלוק את סיפוריהם וחוויותיהם. עדותם של ניצולים במהלך המשפט סייעה לחנך את הציבור לגבי היקף הזוועות שביצעו הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם. למשפט הייתה השפעה עמוקה גם על הניצולים עצמם, שרבים מהם חיו בשתיקה ובבידוד עם הטראומה שלהם. המשפט נתן להם תחושה של תוקף והכרה בסבלם ועזר לשבור את הסטיגמה והבושה שחשו ניצולים רבים. בנוסף, משפט אייכמן סייע להסיט את מוקד הנצחת השואה מהקורבנות לניצולים, שנראו כיום כגיבורים וסמלים של התנגדות וחוסן יהודיים. המשפט הוביל גם להקמת האנדרטה לזכר השואה ביד ושם בירושלים, המשמשת מרכז למחקר, חינוך והנצחה של השואה וניצוליה. בסך הכל, למשפט אייכמן היה תפקיד משמעותי בשינוי היחס לניצולי השואה בישראל וסייע להביא את סיפוריהם וחוויותיהם לקדמת התודעה הציבורית.

היחס ל"שורדי השואה" כיום במדינת ישראל

ניצולי שואה כיום זוכים בדרך כלל ליחס של כבוד ואמפתיה בשיח הציבורי ובאינטרנט. זיכרון השואה זוכה להכרה נרחבת כחלק מכריע בהיסטוריה היהודית והעולמית, וסיפוריהם וחוויותיהם של ניצולים נתפסים כתזכורת חשובה לזוועות שבוצעו באותה תקופה. עם זאת, יש עדיין מקרים שבהם ניצולי שואה נתונים לדעות קדומות, אפליה ואפילו דברי שטנה באינטרנט ובשיח הציבורי. חלק מהיחידים והקבוצות מכחישים או ממזערים את השואה, או עוסקים ברטוריקה אנטישמית המבקשת לערער את חוויותיהם של הניצולים ובני משפחותיהם. כדי להילחם בגישות והתנהגויות שליליות אלו, ארגונים ויחידים רבים פועלים לקידום חינוך ומודעות לשואה, ומתן תמיכה ומשאבים לניצולים ולמשפחותיהם. גם פלטפורמות מדיה חברתית וקהילות מקוונות נקטו צעדים לבלימת דברי שטנה ומידע מוטעה הקשורים לשואה, לרבות באמצעות הסרה של תוכן המכחיש או מעוות את עובדות השואה. בסך הכל, על אף שעדיין ישנה עבודה על מנת להבטיח שניצולי השואה יטופלו בכבוד ובכבוד המגיע להם, ישנם מאמצים רבים לקידום הבנה ואמפתיה כלפי ניצולים וחוויותיהם.

זיכרון השואה ברשת האינטרנט

השואה מיוצגת באינטרנט באמצעות מגוון אתרים ומשאבים דיגיטליים. חלק מהאתרים הגדולים המתעדים את השואה כוללים:

1. יד ושם – המרכז העולמי להנצחת השואה: אתר זה מוקדש לשימור זכר השואה וקורבנותיה. הוא כולל ארכיון עצום של מסמכים, תצלומים ועדויות של ניצולים ועדים, כמו גם משאבים חינוכיים למורים ולתלמידים.

2. מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית: אתר זה מספק שפע של מידע על השואה, כולל רקע היסטורי, עדויות ניצולים ומסמכי מקור ראשוניים. זה כולל גם משאבים חינוכיים ותערוכות מולטימדיה.

3. ספריית השואה של וינר: באתר זה נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם של חומרים הקשורים לשואה, לרבות ספרים, מסמכים, תצלומים וחפצים. זה כולל גם משאבים חינוכיים ותערוכות מקוונות.

4. אנציקלופדיית השואה: אתר זה, שנוצר על ידי מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית, מספק סקירה נרחבת של ההיסטוריה של השואה, כולל אירועים מרכזיים, יחידים ונושאים.

5. פורטל "יהודים בשואה – מיזם תיעוד": אתר זה מספק מגוון רחב של מידע על ילדים בשואה. מטרתו של מיזם התיעוד למפות את מקורות המידע על ילדים בשואה והוא כולל תיעוד סיפורים של ניצולי שואה. האתר הוקם ומקוטלג על ידי עמי סלנט לשעבר המידען הראשי של מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

בנוסף לאתרים אלה, ישנם משאבים וארכיונים מקוונים רבים נוספים המתעדים את השואה, לרבות עדויות ניצולים, ארכיונים היסטוריים ומשאבים חינוכיים.

בערב זיכרון בסלון המאורגן על ידי מכללת בר-אוריין בוחנים את הזיכרון האנושי על ידי סיפור של ניצול שואה, נרדף שואה משה קלומל אשר בגיל 6 ברח יחד עם משפחתו בגלל ההפגזות לרוסיה יחד עם הצבא האדום. הוא יספר כיצד כילד הם סבלו מרעב כבד והוא היה ניגש למטבח של הצבא האדום והחיילים היו מביאים לו שאריות אוכל להביא למשפחתו.

סיפור נוסף של ענת פלג בת לניצול שואה בגטו ברומניה אשר כתבה עבודה אקדמית המתארת את ההשפעה על הדור השני לניצולי שואה.

בתחילת הערב ד"ר ענת קלומל-צוייג תציג סקירה מידענית והיסטורית על הזיכרון והיחס לניצולי שואה ולאחרי עמי סלנט, המידען המוביל בקהילת המידענים יספר על הקמה וניהול המיזם "ילדים בשואה".

 

מסלולי הכשרה מתקדמים

מאמרים נוספים: