יוצרים ערים חכמות בישראל - מידע ודאטה בקבלת החלטות

בעידן המידע, ופי כמה בתקופה בה מה שמעצב את חיינו הוא הפיד בפייסבוק או הציוץ הבא בטוויטר, אנו עדים לשינוי ברמת ההתייחסות לאזרח כחלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית ותהליכי קבלת ההחלטות הציבוריות המעצבות את חייו.

כמו מסגרות חברתיות אחרות בסביבה, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות נדרשים להחלפת דיסקט ביחס לאזרחים או לתושבים, והיום כולם מבינים כי עליהם לדאוג לפשט ולייעל עבורם את התהליכים ולחשוף בפניהם מידע רלוונטי כמו מידע על זכויות ושירותים המגיעים להם מתוקף החוק. צעדים אלו חשובים וחיוניים לשיפור תהליכי המנהל התקין, הפחתת מימדי השחיתות הציבורית והגברת השקיפות ואמון התושבים במערכות הציבוריות.

מחקרים שונים הראו כי שיתוף פעיל של האזרחים או התושבים במהלכי השלטון או הרשות המוניצפאלית, יוצרים שיח ציבור פעיל וער המגביר את רמת המוטיבציה של התושבים להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולהיות יותר מעורבים בסביבתם. תרומה שלא תסולא מפז בעידן בו האמון במערכות הציבוריות נמצא בירידה וקיים נתק בין נבחרי הציבור לשכבות חברתיות שלמות באוכלוסייה. המקרים הראשונים לשיתוף הציבור בהחלטות הנוגעות לחייו באמצעים דיגיטליים אפשר היה לראות בפעילות ועדת טרכטנברג, שקמה כמענה בתגובה למחאה החברתית הגדולה בקיץ 2011.  סביב דיוני הוועדה הוקם פורטל אינטרנט ומסגרות שיח במדיה החברתית בה אזרחי ישראל התבקשו להעלות רעיונות והצעות לפתרונות סביב הבעיות האקטויות בתחומים שעל סדר היום החברת-כלכלי כדוגמת : יוקר המחייה, הדיור והריכוזיות במשק.  

בשיח הפוליטי של העשור האחרון נשמעים מדי פעם תפיסות הממשיגות את מהפכת טכנולוגיות המידע במפגש בין האזרח עם רשויות השלטון. תמורות אלה זוכים לשמות שונים ממשל מקוון ((E-government ועד ממשל זמין ((Open-Gov), כבר בימים אלה הממשל הזמין משתלב עם מגמת הביג דאטה והבינה העסקית (BI), במה שעשוי להקפיץ את רמת השירותים הדיגיטליים האינטרקטיביים לאזרח לשיאים חדשים של תגובה ויעילות בשנים הבאות.

דוגמה לכך היא הפעילות של רשויות מקומיות ברשת החברתית פייסבוק ופתיחת דפי אוהדים:

דף אוהדים תל-אביב וחיפה

Hiller & Bellanger (2001) הציעו 5 רמות של ליישום והטמעה של מערכות ממשל מקוון בארגונים ציבוריים:

שלב המידע (Information) : שלב בסיסי בו הממשל מפיץ באופן סטטי מידע חד כיווני לאזרחים באמצעות האינטרנט. באחריות השלטונות להבטיח זמינות המידע, תזמונו ודיוקו. המידע שימסר חייב להיות בנושאים חיוניים לתושב כמו חוקי עזר עירוניים ותקנות, מסמכים, טפסים, חדשות רצות על אירועים ועבודות לשיפור התשתיות למשל ועוד.

שלב תקשורת דו כיוונית : הממשל מאפשר לתושבים להתקשר אליו, ליצור שינויים ולהעלות דרישות באמצעות המייל לבעל תפקיד ממונה, מילוי טופס משוב, ניהול צ'אט אונליין עם הפקיד או המוקד העירוני ועוד. התקשורת יכולה להיות בזמן אמת וגם א-סינכרונית, בה חוזרים אל התושבים מאוחר יותר.

יכולת לבצע עסקאות (טרנזקציות) : שלב בו התושב יכול לבצע פעולות בשירות עצמי כמו תשלומי חשבונות. מרכיב טכנולוגי זה מייתר וחוסך את הצורך הקודם לממשק פנים מול פנים עם עובדי הציבור, של מחלקת הגבייה למשל, וחוסך זמן לשני הצדדים, מקטין את העומס על נותני השירות ומקל על התושב בביצוע הפעולות. השלב הנפוץ ביותר באתרי הממשל בעולם.

אינטגרציה :  בשלב זה ישנו שילוב של שירותי הממשל השונים תחת קורת גג אחת , למשל בפורטל ארגוני מאורגן, שדרכו אפשר להגיע לכל המחלקות.

השתתפות : שלב זה מתייחס ליכולת של התושבים להירשם לפעילויות ואירועים, להצביע על נושאים על סדר היום, להעביר תגובות בזמן אמת ולהיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. בשלב זה עולים נושאים כמו אבטחת סייבר ושמירה על פרטיות המשתמשים בהיבטים טכנולוגיים ומשפטיים.

אם לפני רק 3 שנים מרבית אתרי העיריות עמדו בין שלב הטרנזרזקציה והאינטרקציה, כיום הרשויות המקומיות, במיוחד החזקות שבהם מבחינה סוציו-אקונומית, מתחזקות ומפעילות עמוד פייסבוק המחובר למוקדים העירוניים ומאפשר אינטרקציה ומשוב מיידי במסנג'רי המנותב לטיפול הגורמים הרלוונטיים.

סביר להניח כי ב"עיר החכמה" ישתלבו מיטב הטכנולוגיות החדשות בצרכים המוניצפליים : יכולות ניטור מונה וחיישנים חכמים לגילוי רמת מילוי האשפה בשכונות, סנסורים לצריכת החשמל של תאורת רחוב, לוחות מידע עירוניים ויכולת של התושבים לדווח על הנעשה מהמכשירים החכמים של האינטרנט של הדברים (IOT). כל אלה דורשים חשיבה, ארגון ותכנון קפדניים ברמת תכנון הממשקים, צורות הנגשת המידע והסינכרוניזציה – אין שום ספק כי "הממשל המקוון" יעבור טלטלה וטרנספורמציה שחשוב לדון עליה כבר עכשיו.

Bélanger  F, Hiller J. S. (2001).  Privacy strategies for electronic government. Washington, DC:    Pricewaterhouse Coopers Endowment for the Business of Government.

איגור יבדוסין – מידען מקצועי ומנכ"ל חברת אינפוטרגט, מוסמך (M.A) החוג ללימודי מידע מאונ' בר-אילן.

מסלולי הכשרה מתקדמים

מאמרים נוספים: