יוצרים ערים חכמות בישראל - מידע ודאטה בקבלת החלטות

לקראת כנס מידע 2009 ….. המאמר מפורסם בניוזלטר "אינטליג'נס", גיליון 6 היוצא לאור מטעם פימ"ת ומכון הישראלי ליצוא ושיתופי פעולה.

מי צריך מידענים? סטנדרטים למידענים על פי "החשיבה התוצאתית" מי צריך מידענים? הרי רובינו משתמשים באופן קבוע ברשת האינטרנט. טכנולוגיות לאיתור מידע פשוטות וידידותיות למשתמשים וכיוצא מזה תוצאות החיפוש רלוונטיות יותר. בעידן שבו מנועי החיפוש הופכים להיות "חכמים" יותר, סוכני התוכנה יכולים לשוטט ברשת ולאפשר חיפוש משמעותי (Semantic),  כתוצאה מכך המשתמשים יאחזרו תוצאות מגוונות עם רלוונטיות גבוהה יותר למושא החיפוש, כולל רעיונות לתוצאות שלא חשבו עליהם. החיפוש אמור להיות פשוט יותר מהחיפוש התחבירי (Syntactic), המאפשר אחזור מידע בעזרת אופרטורים בוליאנים, פקודות המצמצמות ומרחיבות את תוצאות האחזור על פי מילות המפתח. יתרה מזו, הפלטפורמות לשיתוף במידע ובידע  (יישומי Web 2.0) כלי ה – WIKI, מערכות הבלוגים, רשתות חברתיות המאפשרות יצירת תכנים, הקמת קהילות, פורומים, לוחות מודעות, הופכות את הגולשים ליצרני המידע ולשחקנים פעילים.טכנולוגיות המידע המתקדמות מאפשרות ללא ספק קלות עבודה של המשתמשים. ובכל זאת, קיים הבדל בין החפשן הרגיל לחפשן מקצועי  – המידען. "המתודולוגיה" באיסוף המידע עושה את ההבדל. "המתודולוגיה" בניהול התהליך מתחילתו ועד לתוצר הסופי מתווה את האיכות והתפוקה. 

ביקוש רב למקצוע המידענות מערכת העושר המבוססת על ידע מתפשטת והולכת. כיוצא מזה רוב הקריירות העתידיות יהיו של עובדי ידע המשתמשים בטכנולוגיות מידע. עולם העסקים נדרש ליצירתיות, חדשנות, ידע ולמידע תחרותי ולכן אנו רואים ביקוש רב למקצוע המידענות. עומס המידע, מקורות המידע המגוונים וקיומם של פורמאטים שונים גורמים לכך שהעסקים צריכים עזרה. השירותים שהמידענים מספקים הינם בעיקר איתור מידע חדשותי, מסחרי, עסקי, פיננסי, אקדמי, טכנולוגי ועוד. יש המכנים את המידענים אפילו "חפשנים".  לעיתים עבודתם של המידענים מתרחבת לרמת עיבוד המידע הכוללת כתיבה ועריכה של מסמכים הסוקרים את המידע הנאסף. חלק מהמידענים עוסקים גם בניהול המידע, ארגונו וקטלוגו במאגר המידע הפנימי של הארגון. כאמור המידען אינו רק חפשן, הוא נאלץ גם לתרגם, לעבד, לערוך, להציג ולשלוח את תוצאות חיפוש המידע.

המידענים מפיצים את המידע לצרכנים בדרכים שונות, כך שכל שיטת הפצה מצריכה מיומנויות אחרות וכלים טכנולוגיים מותאמים. לכן, תפקיד נוסף שמידענים עוסקים בו הוא ניהול תוכן בפורטלים פנים ארגוניים ובדרך זו מרכזים את המידע ומפיצים אותו. ישנם מידענים המנהלים תוכן באתרים חיצוניים. ניהול התוכן מצריך הבנת התנהגות הגולשים ברשת האינטרנט והיכרות עם האלגוריתם לאחזור המידע במנועי החיפוש.

המידענים מספקים מוצר בצורת שירות  המעבר ממידע לידע מדגיש את הפרט כפעיל בבניית הידע. המידענים מלווים תהליך זה. למעשה, הם נותני שירותים (בעבר כונו Information Broker) וככאלה לעבודתם מרכיבים נוספים מעבר למומחיותם בתחום המידע (Information Professionals  או Information Specialist ).

מקצוע המידענות רק מתחיל להתעצב כתחום עיסוק מקצועי. עדיין אין סטנדרטים מוסכמים ומדדים מובנים להערכת העבודה. כיום שיטות העבודה של המידענים תלויות מאוד באופיו של המידען ובהשכלתו. עדיין לא ברור מהו "ארגז הכלים" הנדרש לעבודה מידענית מוצלחת ואיכותית בעלת התרומה הגבוהה ביותר. הם מספקים מוצר בצורת שירות. הם מבצעים פעולות לבניית המוצר – המידע ונותנים אותו כשירות בכדי שישתמשו בו ויהפכו אותו לידע.   

המידענים נוטים להיות מכווני עבודת המידענות, דהיינו מתמקדים בתהליך ועל כן הם לא מכווני תוצאה. שימת מרכז הכובד והדגש על התוצאה תוביל לאפקטיביות מרובה יותר של המידענים בעבודתם. על כן, ראוי להשקיע זמן וחשיבה להבנת התרומה של התוצר לארגון. הגדרת מטרות, המדדים וכלי המדידה הינם המרכיבים החשובים והמשמעותיים ביותר בגישה התוצאתית והם מובילים להשגת תוצאות אופטימליות. לדעתי, המטרה של המידענים הינה לספק מידע איכותי לשם יצירת ידע התורם להשגת מטרות הארגון. למעשה, הם  מספקים מידע המאפשר פתרון בעיות, התמודדות עם איומים מחד וניצול הזדמנויות מאידך. ברור, איפוא, שהכלים המסורתיים להערכת טיב עבודתם של מידענים, כגון הקריטריונים להערכת אוסף ספרייה, אינם מתאימים יותר. פרושו של דבר שהמידענים צריכים לשנות את הגישה לעבודתם ובהתאם השקעת הזמן באופן שונה. ראשית, עליהם להגדיר את הצרכים של הלקוח שלהם ולהבין את התוצאות אותן הוא מעוניין להשיג. שנית, הבנת הסביבה החיצונית, לדוגמה, הטכנולוגית (יחד עם הלקוח). רק לאחר שלב זה, הם יכולים להתחיל את עבודת המידענות. משמעות הדבר, שלאחר בדיקת הצרכים (התוצאות המיוחלות של הלקוח)  המידענים מתכננים את "המוצר" באופן ממוקד לקוח. מאחר שחלק ממרכיב המוצר הוא השירות, עליהם לפתח את אופי השירות עבור הלקוח על פי שיטות העבודה של היום והמחר כאחד. העיסוק במידע משתנה בהתאם לחידושים הטכנולוגים, ודורש התאמה לאפשרויות השימוש במידע. במתן השירות המידענים צריכים לשווק עצמם ולשכנע את הלקוח בנחיצות מומחיותם, במיוחד, כשרשת האינטרנט מאפשרת חיפוש מידע עצמאי.

תפוקות המדדים לתוצאות עבודת המידענים הינן מקצוענות, יצירתיות, חדשנות, ניהול וארגון, תקשורת ארגונית, אספקת מידע איכותי,  הפצה, שירות ואתיקה:המקצוענות בתחום המידענות משמעותה, הכרת מקורות מידע רבים ככל האפשר וטכנולוגיות מידע, מיומנויות חיפוש מידע מתקדמות וחשיבה מסתעפת (יצירת ידע מניווט לא לינארי בעולם הידע), יכולת הערכת נתונים ומידע, יכולת ארגון מידע פיזי ומקוון (קטלוג, מיון ומפתוח), יכולת עיבוד מידע והפצתו באופן אפקטיבי לצרכן.   טכנולוגיה ומחשוב – יכולת עבודה בסביבות דיגיטליות, רמה טכנולוגית גבוהה ואוריינות דיגיטלית.יצירתיות בתחום המידענות הינה היכולת להציע פתרונות מגוונים לצרכי המידע בעידן של עומס מידע והחדשנות משמעה, היכרות עם טכנולוגיות המידע המתקדמות והמספקות את הפתרונות הטובים ביותר לצרכנים. ניהול וארגון –  יעילות ואפקטיביות, עמידה ביעדים ונצילות משאבים. תקשורת ארגונית – היכרות מעמיקה עם הארגון, איסוף מידע מירבי אודותיו, איתור ואבחון אסטרטגיות הארגון (לשם כך, נדרשת חשיבה מערכתית).מידע איכותי – רמה והיקף מידע, רמת עדכנות, רמת תקפות ורמת יישום המידע אצל הצרכן.

הפצה – יכולת כתיבה ברורה ומשמעותית, ניהול מושכל של תקשורת מקוונת,  והעברת המידע והידע (מתהליך חיפוש המידע) באופן אפקטיבי .

שירות – רמת שרות, שביעות רצון, שימור וגידול הצרכנים המשתמשים בשירות המידענים.

אתיקה מתייחסת ליחסי השקעה, תועלת, שמירת סודיות ושמירה על זכויות יוצרים והחוקים בהשגת המידע. גיבוש חשיבה תוצאתית בקרב המידענים תוביל לתמורה מירבית מוכחת ונחיצותם בארגונים תגדל ותשפר את רמת עבודתם. אך ראוי להדגיש כי החשיבה התוצאתית מתייחסת לרמה הגבוהה ביותר של הארגון, כלומר, התאמת תוצר המידענים לצורך הארגוני ברמה החזון והאסטרטגיה הנגזרת ממנה.  

מסלולי הכשרה מתקדמים

מאמרים נוספים: