יוצרים ערים חכמות בישראל - מידע ודאטה בקבלת החלטות

בערים בכל העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה, כיצד מגדירים את מושג ואיך מתמודדים עם האתגרים שבשילוב עולמות כל כך שונים ורחוקים – המוניציפלי והטכנולוגי. כיום, לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הביטחון, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או כל צורך אחר.

כיצד הופכים עיר לחכמה יותר?
אייל צאום, יועץ בכיר בתחום פיתוח עירוני ועיר חכמה, מסביר מהי עיר חכמה: "עיר חכמה משתמשת במידע וטכנולוגיות תקשורת כדי לשפר את איכות החיים, התפקוד והקיימות. בפשטות, עיר חכמה אוספת מידע, מעבירה אותו ומנתחת אותו כדי להשתפר. זהו שימוש מושכל וטוב יותר במשאבים אנושיים, סביבתיים וכלכליים. איסוף המידע נעשה על ידי מדים חכמים לחשמל, גז ומים. סנסורים לניטור תחבורה, ו-GPS למיקום תחבורה ציבורית ורכבי חירום ושירותים. טלפונים ניידים מספקים מיקום של אנשים, תנועתם ומהירותם לאורך היום. רשתות חוטיות ואלחוטיות מעבירות מידע, והיעד הוא שהכל וכולם יהיו מחוברים. מידע הופך לידע המאפשר החלטות טובות יותר. הרווח האמיתי, נמצא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית".

ואכן, אם נביט לרגע סביבנו נגלה שכבר היום מידע רב מגיע ממערכות חכמות, כמו למשל מדי מים, כל המערכות המכאניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. החוכמה היא לחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, קישור בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום. בעזרת ניתוח נתונים שהתקבלו בסנסורים שיותקנו ברמזורים, במערכות המים ובפחים, אפשר יהיה לקבוע יעדים שנשענים על תוכנית אסטרטגית עירונית – הפחתת השימוש במים, ייצור האשפה ואפילו צמצום הפשיעה.

"כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה'כפר הגלובלי' יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות", אומר צאום, "והם יוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר. כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר שמשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של מידע על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים".

קישור לאתר של אייל צאום  וקישור לבלוג המרתק ומרחיב הדעת "מיתוג ערים ומדינות" 

מסלולי הכשרה מתקדמים

מאמרים נוספים: